מאז שהייתי ילדה קטנה, היה משהו בכובע שגרם לי להרגיש קרובה יותר לעצמי.
לא טרנד — אלא פריט שנתן לי תחושה של מרכז, נקודת קבע בעולם שתמיד משתנה.
בגיל 13, כשנכנסתי לראשונה לעולם התוכן והמצלמות, הכובע היה הרבה יותר מבחירה אסתטית. זו הייתה דרך להופיע בדיוק כמו שאני — לא רועשת, לא מוגזמת, פשוט נוכחת.
חיפשתי כובעים שיתאימו לי — לגיל שלי, לסטייל שלי, לאישיות שלי — ולא מצאתי.
באותו רגע הבנתי שאני רוצה ליצור אותם בעצמי. פניתי להורים שלי וביקשתי להקים מותג כובעים. סבא שלי ז"ל היה הראשון שראה את הדרך — והוא זה שאפשר לי להתחיל.
לפעמים החיים שולחים לך סימן לפני שאת בכלל מבינה אותו.
היום אני כבר לא אותה ילדה קטנה. אני אישה. נשואה. עם עשור של קריירה מאחוריי.
כל יום אני מדייקת, מחדדת ומגדירה מחדש מי אני ומה חשוב לי.
CHAPEAU הוא תוצר של המסע שעברתי — של העבר שלי, עם התובנות והדיוקים של ההווה. של הקים שאני היום.
כל עוד אני זוכרת את עצמי, רציתי להיות מעורבת בדברים שעושים טוב לאנשים. CHAPEAU הוא הפרויקט שדרכו, כאישה שאני היום, אני רוצה לעזור לנשים להביע את עצמן, להרגיש השראה, ביטחון וכוח.
זו הייתה בחירה מודעת: לבחור להיות קצת שונה.
לבחור להבליט מי אני — לא להסתיר.
CHAPEAU הוא המצפן שלי. תזכורת למה שאני טובה בו, למה שאני אוהבת ולמה שמייחד אותי. סוג של מיקרופון שקט — דרך לצעוק מי אני, בלי לצעוק בכלל. פשוט להיות אני, דרך אופנה. דרך אביזר.
לפעמים CHAPEAU הוא גם מי שאני שואפת להיות — צעד אחד קדימה בדרך לאישה שאני הופכת להיות, בעזרת השם.
